במהלך החיים המשותפים בני זוג צוברים נכסים רבים. עם פרידת הצדדים, יש לחלק את הרכוש שנצבר בצורה שווה (אלא אם כן ערכו בני הזוג הסכם ממון). תביעה לפירוק שיתוף מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ביחס לנכסים ספציפיים הניתנים לחלוקה כגון: דירה, רכב, חלקת מקרקעין וכו'.
כאשר מגישים לבית המשפט תביעה לפירוק שיתוף, צריך לכלול בה גם הוראות כיצד יש לבצע את פירוק השיתוף, אם על דרך של חלוקה בעין ("מחלקים" את הנכס לשניים), ואם על דרך של התמחרות בין הצדדים (כל צד מגיש הצעת מחיר מטעמו ומי שהגיש את ההצעה הגבוהה ביותר רוכש את הכנס) או על דרך של מכירה בשוק החופשי. במצבים בהם ישנו חוסר אמון בין הצדדים, בתי המשפט יכולים למנות את עורכי הדין של הצדדים ככונסים על הנכס והם אלה שיבצעו את פירוק השיתוף בפועל.
חשוב לציין, כאשר מדובר בדירת מגורים בה מתגוררים ילדי הצדדים, יש לבית המשפט יכולת רחבה יותר להפעיל שיקול דעת ולעכב את פירוק השיתוף. במקרים אלו, טרם פירוק השיתוף, יוודא השופט כי יש לילדים מקום מגורים ראוי ורק אם נוכח כי כך הדבר, יורה על הפירוק.
הכרעת בית המשפט לפירוק השיתוף לא מסיימת את עבודתם של עורכי הדין. זוהי חובתם של עורכי הדין מטעם הצדדים להגיע להסדרים מוסכמים ביחס לנכס עד למכירתו, כגון: מי מהצדדים, אם בכלל יתגורר בנכס עד מכירתו, האם תשולם שכירות בגין השימוש בנכס או האם הנכס יושכר לצדדים שלישיים. במקרים שאין הסכמה בין הצדדים, יפנה בית המשפט להוראות חוק המקרקעין כברירת המחדל שקובעת שככל ונמנע מאחד מבני הזוג להשתמש בנכס, יישא הצד המונע בדמי שימוש.
תביעה לפירוק שיתוף מהווה חלק מהותי מהליך הגירושין שכן היא עוסקת בנכסים העיקריים והמהותיים ביותר של בני הזוג, לכן חשוב שנכסים אלו לא יופקרו בידיו של עורך דין שאינו מקצועי. בפנייה למשרדנו, אתם יכולים להיות בטוחים שאנו נפעל במקצועיות ונחישות על מנת לשמור ולהבטיח את מימוש מלוא זכויותיכם בנכס, כך שאתם תוכלו להיות רגועים וליהנות משקט נפשי.