חטיפת ילדים – צמד המילים הללו, לבדו, יכול לעורר תחושות של פחד וחרדה אצל כל הורה. אולם, כאשר מדובר בהורים גרושים, ובייחוד כשיש משקעים בין ההורים, המילים "חטיפת ילדים" מקבלות משמעות מוחשית ואמתית הרבה יותר.


חטיפת ילדים – מה זה?


חטיפת ילדים זהו מונח משפטי המתאר מצב בו קטין נלקח על ידי אחד ההורים ללא הסכמת ההורה השני. בניגוד לתמונה המצטיירת בראש, של אדם זר בסמטה חשוכה קופץ על הילד שלנו מהשיחים, במקרים אלו אנו עוסקים במצבים בו אחד ההורים אוסף את בנו מבית הספר (לצורך העניין), לוקח אותו לשדה התעופה וממריא למדינה אחרת מבלי ליידע את ההורה השני. במקרים מסוימים ייתכן שאפילו ניתנה הסכמתו של ההורה כי הקטין יצא מתחומי הארץ לטיול קצר בחו"ל, אך בניגוד להסכמות שבין הצדדים, ההורה החוטף נשאר בחו"ל ומסרב לחזור עם הילד.


מה החוק בישראל אומר על חטיפת ילדים?


חטיפת ילדים מוגדרת בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991. מטרת החוק היא להבטיח את חזרתם של ילדים שהוצאו ממדינתם שלא כדין למקום מושבם הרגיל. בית המשפט יכיר בהוצאה של קטין מהמדינה כחטיפה בשני מקרים: האחד, כאשר הוצאת הילד ממדינת האם נעשתה תוך כדי הפרת זכויות משמורת של אדם אחר (למשל, יש להורה שנשאר בארץ משמורת על הילד); השני, בעת הרחקתו של הקטין זכויות המשמורת של ההורה היושב בארץ הופעלו. כלומר, בהתאם לחלוקת זמני השהות היה זה תורו של ההורה שנשאר בארץ להיות עם הקטין.


ההליך המשפטי


בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת לדון במקרים של חטיפת ילדים. הליכים שעניינם חטיפת ילדים, הינם הליכים מהירים יחסית שבמסגרתם השופט היושב בדין צריך ליתן את הכרעתו ביחס לשתי שאלות בלבד:


האחת, מהו מקום מושבו הקבוע של הקטין? כלומר, האם הקטין נחשב כאזרח ישראלי או כאזרח המדינה אליה נחטף (הבחינה נעשית מנקודת מבטו של הקטין). התשובה לשאלה זו אינה פשוטה כמו שהיינו יכולים לחשוב. לעיתים ההורים והילד נעים בין מספר מדינות בעולם ולא ברור מהו מקום המגורים הקבוע.
השנייה, האם נשקפת לקטין סכנה בהשבתו למדינה ממנה נחטף. ככל ובית המשפט קבע כי מקום מגוריו הרגיל של הקטין נמצא במדינה ממנה נחטף, יצטרך השופט לקבוע האם נשקפת לילד סכנה פיזית או פסיכולוגית משמעותית בהשבתו למדינת האם. נטל ההוכחה רובץ על כתפו של הטוען לסכנה ומדובר בנטל כבד מאוד. לא בכדי יסטה בית המשפט מהוראות האמנה ויקבע כי אין להשיב את הילד למדינתו בשל סכנה. רק במקרים בהם נשקפת לילד סכנה ממשית וחמורה (למשל, מלחמה במדינת האם) ימנע בית המשפט את השבתו של הקטין למדינת האם.


כדאי לדעת שהחלטת בית המשפט בתיקי חטיפת ילדים לפי אמנת האג, נוגעת רק לשאלת מקום מגוריו הרגיל של הקטין. דהיינו, המשמעות של ההחלטה היא האם יש להשיב את הקטין למדינה ממנה יצא. ככל והוחלט להשיב את הקטין, יש להמשיך ולנהל במדינת האם את יתר ההליכים המשפטיים הנוגעים לקטין כגון: הליכי משמורת ומזונות.


הילד נחטף? לפנות במהירות לעורך דין


הדבר הראשון שיש לעשות הוא לפנות לעורך דין הבקי בתחום. במקרה של חטיפת ילדים, ישנה חשיבות מאוד גדולה לפרקי הזמן, שכן השתהות ארוכה מדי בפתיחת ההליך המשפטי עלולה להיראות כהסכמה להגירת הקטין. למדינות השונות בעולם יש נהלים שונים ביחס לאירועי חטיפת ילדים ויש כאלה שאפילו מממנות את ההליכים המשפטיים מתוקף אמנת האג. לכן, חשוב לפנות אך ורק לעורך דין מקצועי ומיומן שינהל לכם את ההליך.

ייעוץ חינם

השב בוואטסאפ
עשו את הצעד הראשון ושלחו לי הודעה עכשיו!
היי, אני עו״ד יהונתן ואשמח לעזור לכם.
שלחו לי הודעה ונתאם שיחת ייעוץ ללא תשלום.