בכל מה שקשור לגירושין הסטטיסטיקה אינה מעודדת. זוגות רבים בוחרים להיפרד ועושים זאת דרך בתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים. דווקא כשהסוף של מערכת היחסים הזוגית קרוב מתמיד, אנשים מוצאים עצמם מבולבלים, פונים לחברים ולמשפחה, שלא בהכרח בקיאים בדיני המשפחה, ומקבלים שלל עצות ותובנות שרק מעצימים את תחושת הבלבול. דווקא בשלבים קריטיים אלה חשוב לקבל ייעוץ מגורם מוסמך ומקצועי, כדי לגרום לתמונה המטושטשת להתבהר. מאמר זה נועד לשם עשיית סדר בבלגן וכדי לאפשר לכם, האנשים שצועדים אל בית המשפט, לדעת מהם שלביו של הליך גירושין.
שלב ראשון – ייעוץ טרום הליך גירושין
מדובר בשלב הקריטי שבו בני הזוג כבר "מריחים" את סוף המערכת הזוגית, אך טרם החלו לפעול באופן ממשי בעניין. בשלב זה רצוי לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה. במסגרת פגישת הייעוץ עורך הדין מקבל את כל הפרטים הרלוונטיים- מהו הסכסוך המשפחתי, מקורות הכנסה של בני הזוג, נכסים הנמצאים ברשותם ועוד. בהתאם לפרטים אלו ניתן לתכנן את אסטרטגית ניהול הסכסוך וכיוונים אופציונליים אליהם ניתן לפנות. המטרה של פגישת הייעוץ היא, כי כבר בסיום הפגישה הראשונה, הלקוח ייצא עם תוכנית פעולה ברורה, כשהוא מבין את מצבו המשפטי, מודע לסיכונים ולסיכויים העומדים בפניו ומוכן למה שעתיד לבוא.
עלות פגישת הייעוץ היא שולית ביחס לרווח שהלקוח יכול להפיק ממנה. עוד יש לציין כי עורכי דין רבים מקזזים את עלות פגישת הייעוץ ממחיר ניהול ההליך הכולל, כך שהתשלום בגין פגישת הייעוץ מהווה למעשה דמי רצינות להמשך ההליך. שימו לב כי במקרים רבים בהם עורכי דין מעניקים פגישת ייעוץ חינם, הפגישה עצמה מתרכזת יותר במכירה ופחות יורדת לשורש הסכסוך המשפטי עצמו. לכן אין זה מומלץ לפנות לפגישת ייעוץ כאשר זו ניתנת בחינם.
שלב שני – בקשה ליישוב סכסוך
בניגוד לערכאות משפטיות אחרות, בבית המשפט לענייני משפחה אין אפשרות לתבוע באופן מידי. טרם הגשת כתב תביעה בסכסוכי משפחה, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מתחילה תקופה שנקראת תקופת עיכוב ההליכים. במסגרת תקופת זמן זו לא ניתן להגיש תובענות בענייני משפחה, אלא רק להגיש בקשות לסעדים דחופים כגון: בקשה למזונות זמניים, בקשה לצו הגנה, בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ וכו'. במהלך תקופה זו צפויים הצדדים לסכסוך להיפגש עם עובדת סוציאלית מטעם יחידת הסיוע שתנסה להביא אותם לידי הסכמות, במה שנקרא גם פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). שלב זה חשוב מאוד ויכול להיות לעזר רב, שכן הוא מאפשר לצדדים לפתור את כל המחלוקות ביניהם על דרך הפשרה ולחסוך לעצמם את המשך ניהול ההליך בבית המשפט.
שלב שלישי – הליך גירושין
ככל והצדדים לא הגיעו להסכמות ביניהם במסגרת תקופת עיכוב ההליכים ובפגישות המהו"ת, ייפתח, באופן רשמי, ההליך המשפטי. לרוב ההליך המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה מכיל בחובו שלוש תובענות עיקריות: הראשונה תביעה למזונות ילדים, השנייה תביעה למשמורת והסדרי ראייה והשלישית תביעה רכושית. כל אחת מתובענות אלו היא הליך משפטי נפרד ומורכב. בשל מורכבותו והאמוציות שהוא מייצר, הליך גירושין המתנהל בבית המשפט (או בבית הדין הרבני) יכול להימשך מספר שנים, אשר במהלכן צפויות להיות מוגשות לבית המשפט מספר רב של בקשות איתן נדרש כל צד להתמודד כגון: בקשה לפסיקת מזונות זמניים, בקשה למדור שקט ושלו, בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ או בקשה לפירוק שיתוף ועוד כהנה וכהנה. התנהלות הצדדים, במהלך הליך הגירושין, עומדת כל עת למבחן ולמעקב ישיר של בית המשפט. על כן חשוב מאוד לנהל את ההליך בחוכמה ומקצועיות מרבית ולהימנע ממעשים העלולים לחבל בהצלחתו.
שלב רביעי – פסק דין
לאחר שנסתיימו הדיונים בכל התובענות, יינתן פסק דין שיכריע בכל המחלוקות שנותרו פתוחות. חשוב להדגיש כי במקרים רבים ניתן היה להגיע, בעזרת הליכי גישור לגירושין או גירושין בהסכמה, לתוצאה זהה לפסק הדין, שהייתה יכולה לחסוך לצדדים זמן יקר וכסף רב. לכן, מומלץ לפני הריצה לבית המשפט לשקול פניה לאפיקים נוספים, כמו גירושין בשיתוף פעולה.
בהצלחה!
